קריסטל

    Photograph: Alexander Klein/AFP/Getty Images 

                                     Photograph: Jacques Brinon/AP

גם תפאורת הקריסטלים שנחתו בתצוגה של CHANEL  בשבוע האופנה בפריז, הפעימה את ליבי. ומי יתן לי גבות משובצות קריסטלים כאלה. תענוג.

(כל התמונות מתוך The guardian )

לבנה

                                                           (תמונה מתוך  Fashionising)

התמונה הזאת מתוך התצוגה של  Viktor &Rolf  בשבוע האופנה בפריז פשוט הדהימה אותי. מעוררת השראה בכל כך הרבה דרכים, הסילואטה של הדוגמנית, בופון שיצא לשוטט בליל הירח הכחול הענק הזה, תפאורה להצגה בה בטוח הייתי רוצה לשחק. האסתטיקה מדוייקת, והירח הזה - שיקח אותי לשם.

מסיכות

אין לי תחפושת לבן. וגם אין לי רעיון. הוא מתקשר עכשיו יפה מאוד, אבל לצערי עוד לא ממש קולט את המשמעות של "להתחפש לפורים" וכשאני שואלת אותו איזה חג יהיה עכשיו הוא אומר חנוכה. כמובן שזה לא מפתיע כי כשהוא רואה חנוכיה הוא מיד אומר ראש השנה.
אני עובדת ברחוב הכי יהודי בלונדון ולמרות זאת באופן מפתיע, מלבד אוזני המן ומשלוחי מנות אין תחפושות למכירה! רק המאפיות מתפקדות? מה קורה פה? ככה זה כשאתה חי במדינה אחרת כנראה, ועדיין רוצה להנחיל לילדיך סוג של חגי ישראל (או לפחות לקשר אותם לשורשים שלך עצמך), צריך לעבוד הרבה יותר קשה. למצוא מסיבת פורים המתארגנת בקהילה הקרובה לביתך, וגם כנראה, להכין את התחפושות במו ידייך (או לקנות משהו בשלושים פאונד בחנות של דיסני...לא הפעם.)
אז נכנסתי שוב לפאונד שופ. ומצאתי מציאה קטנה ומקסימה - מסכות של חיות לקישוט עצמי. עבדנו עליהם יפה אתמול בערב ולמרות שאני לא ממש בטוחה שבדיוק לאחת מהחיות האלה בן יתחפש (נסו גם לשכנע בן שנתיים וחצי לשים מסיכה על הפנים) זה כל כך חמוד שרציתי לשתף. אני מגיעה לארץ בקרוב, מישהו מוכן לארגן איזו מסיבת פורים?

Graduation

אחרי כמה שנים נסגר מעגל ואורי הוזמן לקבלת הדיפלומה שלו מאוניברסיטת ברייטון, מה שמצריך נסיעה זוגית לעיר האהובה. בן היה בגן וכך יצא לנו יום שלם בשניים - וכמה שהערכנו את זה! למבקרים בברייטון - אלו הם המקומות המובחרים והמומלצים שלנו, אבל האמת היא שכולה מובחרת ומומלצת מבחינתי. העיר הזו נכנסה לנו חזק לנשמה וכמו תמיד כשאנחנו שבים אליה היא מעוררת בנו הרהורי חזרה ותכניות פעולה איך אפשר לשוב לגור על חוף הים שלה. עד שזה יקרה, התמונות לפניכם....

   מסעדת טאפאס שהאוכל בה מתחרה בגדול עם הטאפאס ברים המקוריים במדריד וברצלונה

Casa Don Carlos, South Lanes

 Pavilion

תה עם סקונס ב- Bill's . כי זה תמיד כל כך פוטוגני.

              

    מזל טוב אורי. אנחנו גאים בך!

Let it Snow

מזג האוויר שפקד את לונדון בסופהשבוע האחרון הותיר אותנו לבנים, והפארק הקרוב לביתינו הפך לתפאורה של סיפורי נרניה.
בן לא הסכים לדרוך על השלג ובילה את רוב הזמן על הכתפיים של אבא או (לאחר שכנועים רבים) במגלשה האדומה שנקנתה במחיר מופקע. מה שכן, התמונות שיצאו היו שוות את זה.

    במראה החורף שלי:

Girly Afternoon

שירה באה לבקר מהארץ אז ביחד עם מיה נטשנו את העגלות על תכולתן עם הבנים והלכנו לאחר צהריים של בנות. רק בנות. עם בנות. לא הספקנו הרבה, בעיקר סבבנו בעיגול מתחם אוקספורד סירוקס בואכה ריג'נט סטריט, אבל אנא שזפו את עיניכם בתמונות נבחרות מקומת הנעליים בטופשופ:

                      מבחר נעלי אוקספורד לאביב הקרוב.  כל אחת מהן בעצם היתה משמשת אותי יפה...

                     
                      נעלי בלרינה בכל צבע שלא תרצו. עושות חשק לרקוד, לא?

                       ומי היתה רוצה שתהיה לה סיבה מצויינת לנעול משהו מאלה??? (אני, אני, אני!!! לא הולך
                       טוב עם בוץ מגינת השעשועים...)

                       אחר כך קינחנו עם קופסה של זה:

                      נכון, קוראים להם בן, אבל באמת שאני לא סתם משוחדת. הכרתי אותם כשהיה להם סניף קטן
                      בסמטאות של ברייטון. הם סגרו אותו שם ופתחו כמה סניפים במרכז לונדון. בימים טובים אפשר
                      לראות תור משתרך בפתח החנות, ואי אפשר שלא לעבור ליד בלי להתעלף מהריח...אז הלכנו על
                      זה, כמה שעות קצובות של ME Time  אז מי סופר ?(את הקלוריות...)

                      תנסו את הפרלינים. אבל האמת היא שהכל הולך :)
                      נעליים ועוגיות. שילוב לא רע לאחר צהריים של בנות בעיר הגדולה.

סופשבוע

מה עשיתם בסופהשבוע?

ביום שבת הלכתי עם בן וחברים לחווה ב-Kentish Town . כן, השכונה שממש צמודה לקמדן מחביאה בליבה חווה כפרית לחלוטין, עם סוסים, ברווזים, עיזים, חזיר ותרנגול ענק אחד. היא נפרשת ממש מעל מסילת הרכבת. איזה פתרון נהדר ליום סגריר בעיר. בן מאוד נהנה לראות את החיות, עד שקפאנו מקור והלכנו לאכול פיצה.

ביום ראשון החלטנו להיות תרבותיים ולקחת אותו לשעת סיפור מול יצירת אמנות ב- National Gallery . שכחנו שזה ראש השנה הסיני וכך יצא שנתקלנו בהתחלה של מצעד דרקוני, מנורות נייר אדומות ופסטיבל שלם. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בלונדון היא האפשרות שבה אתה יוצא מהבית ותמיד יש סיכוי שתפגוש משהו שלא התכוננת אליו. בדרך כלל איזה סוג של פסטיבל.
שעת הסיפור היתה טעות כמובן, כי ילד בן שנתיים וחצי שנמצא בשיא שלב "גיל שנתיים הנורא"שלו, לא משתלב טוב עם חבלים שמגנים על תמונות עתיקות במוזיאון והורים אנגלים שמסתכלים עלייך במבטי רחמים / טרוניה/ תעופו מפה כבר כשהוא מטפס על הגב שלך וצועק "היי".

אני כל כך עייפה (מצטברת, מצטברת) שזה מה שאני רואה בחלומות שלי:

שבוע טוב.

On My Wall - Wish List

ריבוי המעברים והדירות השכורות גורם לי לרצות יותר ויותר מקום משלי. לא הצלחתי לאסוף יותר מדי דברים בנדודי האחרונים, ועכשיו אני חשה צורך עז ללקט ולאסוף ולבחור.

אז איך אני רוצה שיראו הקירות בבית שלי? מה יעשה לי שמח ויזכיר לי מי אני ומה אני אוהבת?

ככה נראים שני קירות בדירתינו השכורה עכשיו:

הדפס Anyonecan שקניתי לא מזמן בסייל בהביטאט ומיסגרתי השבוע בעזרתה הנפלאה של החברה איקאה. כי כל אחד יכול...

למעלה: תמונה מגזירות בד של אמן ספרדי שנקנתה בטיול בצרפת, מתחתיה: שתי גלויות שאני לא זוכרת מאיפה אספתי שמוסגרו במסגרות מ"הכל בפאונד"...ונשענת על הקיר אחת התמונות האהובות עלי ביותר- הדפס של ציור של הרקדניות של דגה.

וזוהי רשימת המשאלות שלי שמצאתי לאחרונה, בשיטוטי ונדודי הוירטואלים ברשת, אני מאוד מאוד מאוד מקווה להצליח לאסוף את חלקה אם לא את כולה לביתי הקט...

-    Famille Summerbelle עושים מגזרות נייר פשוט מדהימות של ערים בהן הם ביקרו. אני כמובן רוצה את התמונה הזו

-  הדפס ה-לה-די-דה הזה, של מייק אונקלי, תמיד יזכיר לי מה זה שיק אמיתי.

- ואצל ג'ודי קאופמן באמת קשה לי לבחור ואני כרגע מתלבטת בין זה לזה. מה אתם אומרים?

סופשבוע

מה עשיתם בסוף השבוע שלכם?

אנחנו טיילנו עם חברים בפארק הקרוב לביתינו- Alexandra Park והרגשנו כמו בכפר ירוק מחוץ ללונדון.
היה יום קר ובהיר, קצת אחרי הגשם, מה שמתאים במיוחד למגפיים אדומים בשלוליות בוציות.

At Last

זה היה השיר איתו צעדתי לחופה
R.I.P.Etta James

Welcome Back

לאחר הפסקה משמעותית מהבלוג בה כבר התרוצצו במוחי פסקאות לכתיבת מודעת אבל לבלוג לסיום חד משמעי, החלטתי לחזור. לא יודעת לכמה זמן, לא יודעת פעם בכמה זמן, אבל רציתי את המקום זה שלי לדברים הקטנים , המצחיקים, העצובים והיפים שאני אוהבת. בעיקר היפים. תראו כמה יפים הטוליפים הצהובים האלה.
הטוליפים הם חזק בעונה עכשיו. אפשר למצוא אותם בכל רשתות הסופרמרקט. אלו, כבר ממש בסוף שבוע הפריחה שלהם, נקנו עבורינו על ידי אורי בשובינו מביקור לא מתוכנן ועצוב בארץ. ממארקס אנד ספנסר.למה לא. איכות.
הם עומדים על השולחם בסלון, ליד הנר בצנצנת, והנר היוקרתי יותר בריח טראפל עם קקאו (יאמי!) של  Voluspa
השבוע קניתי זר טוליפים חדש. באדום.
Welcome back to my blog