Posts
מה עשיתם בסופהשבוע?
ביום שבת הלכתי עם בן וחברים לחווה ב-Kentish Town . כן, השכונה שממש צמודה לקמדן מחביאה בליבה חווה כפרית לחלוטין, עם סוסים, ברווזים, עיזים, חזיר ותרנגול ענק אחד. היא נפרשת ממש מעל מסילת הרכבת. איזה פתרון נהדר ליום סגריר בעיר. בן מאוד נהנה לראות את החיות, עד שקפאנו מקור והלכנו לאכול פיצה.
ביום ראשון החלטנו להיות תרבותיים ולקחת אותו לשעת סיפור מול יצירת אמנות ב- National Gallery . שכחנו שזה ראש השנה הסיני וכך יצא שנתקלנו בהתחלה של מצעד דרקוני, מנורות נייר אדומות ופסטיבל שלם. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בלונדון היא האפשרות שבה אתה יוצא מהבית ותמיד יש סיכוי שתפגוש משהו שלא התכוננת אליו. בדרך כלל איזה סוג של פסטיבל.
שעת הסיפור היתה טעות כמובן, כי ילד בן שנתיים וחצי שנמצא בשיא שלב "גיל שנתיים הנורא"שלו, לא משתלב טוב עם חבלים שמגנים על תמונות עתיקות במוזיאון והורים אנגלים שמסתכלים עלייך במבטי רחמים / טרוניה/ תעופו מפה כבר כשהוא מטפס על הגב שלך וצועק "היי".
אני כל כך עייפה (מצטברת, מצטברת) שזה מה שאני רואה בחלומות שלי:
שבוע טוב.
ביום שבת הלכתי עם בן וחברים לחווה ב-Kentish Town . כן, השכונה שממש צמודה לקמדן מחביאה בליבה חווה כפרית לחלוטין, עם סוסים, ברווזים, עיזים, חזיר ותרנגול ענק אחד. היא נפרשת ממש מעל מסילת הרכבת. איזה פתרון נהדר ליום סגריר בעיר. בן מאוד נהנה לראות את החיות, עד שקפאנו מקור והלכנו לאכול פיצה.
ביום ראשון החלטנו להיות תרבותיים ולקחת אותו לשעת סיפור מול יצירת אמנות ב- National Gallery . שכחנו שזה ראש השנה הסיני וכך יצא שנתקלנו בהתחלה של מצעד דרקוני, מנורות נייר אדומות ופסטיבל שלם. אחד הדברים שאני הכי אוהבת בלונדון היא האפשרות שבה אתה יוצא מהבית ותמיד יש סיכוי שתפגוש משהו שלא התכוננת אליו. בדרך כלל איזה סוג של פסטיבל.
שעת הסיפור היתה טעות כמובן, כי ילד בן שנתיים וחצי שנמצא בשיא שלב "גיל שנתיים הנורא"שלו, לא משתלב טוב עם חבלים שמגנים על תמונות עתיקות במוזיאון והורים אנגלים שמסתכלים עלייך במבטי רחמים / טרוניה/ תעופו מפה כבר כשהוא מטפס על הגב שלך וצועק "היי".
אני כל כך עייפה (מצטברת, מצטברת) שזה מה שאני רואה בחלומות שלי:
שבוע טוב.
