Observation

פעורות הן העיניים ובור שחור ניבט מהן. חלל, עמוק עמוק ואינסופי נמצא בן. כתמים כהים מציפים את מרומי הלחיים ויוצרים שקעים במעלה גבעת העצמות, שקעים להעצים את החלל,  את החור אשר מושך כמו מן מנהרה המכילה את עצב העולם.

שאר הפנים הן רגילות, שפתיים אדומות משוחות, מטופחות, צבע סומק מלאכותי, סרט בשיער.

איש אינו יכול לדעת, איש אינו יגיד.

רק כלא הדמעות ממשיך להתעבות במעלה גרון ומאיים לפרוץ בכל דקה בה לא השגיחה .

מיתרי העצבים כמו ורידים בפרק יד, כחולים, בולטים, מרוטים.

מכתבים נשלחים, נשלחת נשמה, חוזרת כנייר מקומט שמקומו הוא פח הזבל.

ועוד מעט היא לא תהיה יותר. עוד רגע קט תחדל. כי הכוחות אבדו לה ואין מאיפה למלא.  דלי חייה התרוקן ואבדה הדרך אל נהר או מעיין. אל המעיין. אל המעיין. אין שומע, אין עונה, אין מי שיראה כבר את הדרך.