קצת ירוק 19/08/2010

עמדת הכתיבה החדשה שלי: ספת בז' רכה בעלת שלוש כריות גדולות. הספה נמצאת במצב מקביל אל החלון. אחת הכריות הועברה למשענת הצידית ומשמשת כמשענת הגב שלי. פניי לחלון. כרית אחרת הועברה למושב הספה ומשמשת כשולחנון נושא הלפטופ. מחוץ לחלון עץ ירוק ענק. רוחשות בו דבורים וציפורים וכרגע קרני השמש מאירות את עליו באופן מעורר שמחה. יש לי אינטרנט. אפשר להיות בקשר.
אני חייבת לכם חוב קטן וגם רוצה לשמח את נפשכם שלא ראתה כבר זמן מה תמונות ממחוזות אנגליים. לפני כשבועיים נסענו לביקור בעיירה יפה בצפון אנגליה, לא רחוק מוויילס. אל העיירה, ששמה רוס, הגעתי במקרה. פרטנרי הודיע לי כי הוא מתעתד לצאת אליה לקורס מקצועי. אני, שהרוס היחיד שאני מכירה הוא מהסדרה חברים, לא הבעתי התענינות רבה. אחרי ביקורו הראשון שם הוא חזר נלהב והודיע כי בפעם הבאה אנחנו מצטרפים. אז נסענו. שעתיים וחצי (או שלוש) שעות נסיעה מלונדון, ומשהו מתחיל לקרות. הקיץ האנגלי האחרון הצליח באופן מפתיע להצהיב את חלקות הדשא בפארקים הפזורים ברחבי העיר, אבל כשנוסעים צפונה מתחילים לראות את היערות הירוקים, צבעם בוער ומזמין להתנתק מקצב העיר ולנשום קצת רוגע.

הגענו לעיירה, קטנה, מקסימה וציורית, שוכנת על נהר ה-WYE במחוז הרפורדשיר.

הגסט האוס שהתארחנו בו הוא בית מהמאה ה-17, שבעברו נהגו לחדש בו את פרסות הסוסים שמשכו את הכרכרות שנסעו מרוס ללונדון וחזרה. היום הוא שייך למשפחה צעירה שממש לא נבהלה מהעובדה שהגענו עם תינוק ואפילו הכינה עריסה וסלסלת קש עם צעצועים. חמודים!

פרטנרי פנה ללימודיו ואני פניתי לסייר ברחובות הקטנים עם חנויות הגלריה, ובבתי הקפה המתוקים המציעים כוס תה עם סקונס וריבה או כל מאפה אחר שתחפוץ בו נפשכם. רוס היא עיירת שוק ובמרכזה מתנוסס מבנה שוק עתיק ויפה שבימי חמישי ושבת מתקיים בו שוק מקומי. אחר הצהריים נסענו לטירה קרובה באיזור שממנה צפינו בנוף עוצר נשימה ונכנסנו קצת לרוח ימי הביניים (בקריאות: "הו ארתור" לאוויר הפתוח). זהו בקצרה, התמונות יעשו את המשך העבודה במקומי כרגע...עד לפעם הבאה, שיהיה לכם יום ירוק!