פשפשים Flees

חלף לו שבוע וקצת מאז שאני שוב עומדת מול העולם כמו ילדה גדולה. אמא ואבא עזבו ואני צריכה לחזור ולהיות המבוגר האחראי. כאן אני רחוקה וזה מחייב. אין לאן לברוח, צריך להישיר מבט ולמתוח עצמות, לתת לקור לחדור אליהן בעוצמה ועדיין להגיד שזה שווה את זה. כרגע זה עדיין שווה את זה, אבל זה לא אומר שזה קל.
תמונות אחרונות מהביקור והתיור, הפעם בשוק הפישפשים הקטן והמתוק באיסלינגטון.

It's been a bit more than a week since I've been standing in front of the world like a big girl again. Mummy and daddy have left and I need to stand up and become the responsible adult. Over here I'm far away and there's an obligation to it. There's nowhere to run to, you need to look straight ahead, stretch your bones, let the frost in and still say it was worth it. At this point it still does, but it doesn't say that it's easy.

Last photos from the touring and visit, this time from the sweet and lovely flee market at Islington.